✔ ייצור החלב בשד מתחיל כבר בהריון סביב השבוע ה-16-20
✔ מהלך הלידה משפיע הן פיזית והן הורמונלית על ההנקה, על קישרי הדיאדה- אם- תינוק ועל הסתגלותם לחיים שמחוץ לרחם.
✔ אוקסיטוצין זהו ההורמון השולט על התכווצויות הרחם במהלך הלידה ומסייע בשחרור החלב בהנקה. האוקסיטוצין הנקרא גם"הורמון האהבה", גורם לרגשות של רוגע ומסייע לאמהות ביצירת הקשר הראשוני עם התינוק. האוקסיטוצין משתחרר בפולסים . יניקת התינוק מעוררת את הפולסים ואלו משפרים את ייצור החלב ושיחרורו
✔ "עור לעור" (STS)- מגע עור לעור מגביר את שיחרור האוקסיטוצין. המגע הקרוב לגוף האם, במיוחד בשעות ובתקופה הראשונה לאחר לידה, מאפשרת לתינוק להפעיל את הרפלקסים עימם נולד, בהם רפלקס היניקה, משרה עליו תחושת ביטחון והרגשה כי הוא מוגן ואהוב.
✔ קולוסטרום- זהו החלב הראשוני אותו מקבל התינוק. הקולוסטרום מספק את כל המרכיבים המזינים להם זקוק התינוק, הוא עשיר מאוד בנוגדנים ומספק לתינוק רכיבים חיסוניים. מרקמו סמיך ומרוכז, צבעו זהוב וכמותו קטנה- בדיוק במידה אותה צורך התינוק בימיו הראשונים.
✔ חלב מעבר- זהו חלב הביניים- בין הקולסטרום לחלב הבשל, מופיע בין היום ה-2-5. הרכבו מימי יותר, טעמו מתקתק, הוא מכיל יותר שומנים וכמותו גדולה יותר מהקולסטרום.
✔ חלב בשל- מגיע סביב היום ה-5 ללידה. צבעו לבן והוא דליל יותר אך מכיל את כל החומרים להם זקוק התינוק. בימים אלה, תתכן תחושת "גודש"- מלאות בשד. תחושה זו היא טבעית ותקינה אך ישנה חשיבות רבה לריקון השד כאשר היא מתקיימת.
✔ הרכב החלב ממשיך להשתנות ולהיות מותאם עם גדילת התינוק. ייצור החלב ייקבע לפי דרישה- פינוי החלב מהשד משדר לגוף כי יש צורך בייצור נוסף, לכן ישנה חשיבות רבה לפינוי החלב ע"י יניקה של התינוק או בעזרת סחיטה- שאיבה, באם יניקת התינוק לא יעילה מספיק, שכן השבועות הראשונים לאחר הלידה חשובים ביותר לביסוס ייצור כמויות החלב ולהמשך ההנקה.
✔ בתקופת חייו הראשונה, יונק התינוק כמויות קטנות בהתאם לגודל קיבתו. במידה והתינוק מתקשה ביניקה, יש להאכילו בדרכים נוספות ובכמויות המתאימות לצרכיו.